Abstract
הספרות המחקרית בעשורים האחרונים, העוסקת בהוראת שפה שנייה, מצביעה על אתגרים המובילים לומד שפה לכשירות תפקודית בשפה הנרכשת. בשדה המחקר בהוראת שפה קיימות תיאוריות מתודולוגיות וגישות שונות לגבי האופן שבו ניתן למקסם את רכישת השפה ולהוביל את לומד השפה ליכולת תקשורתית. לצד זה ובתוך זה יש חיפוש מתמיד אחר מתודה פרקטית להוראת שפה, שתתמקד לא רק במבניות הלשונית של שפת היעד אלא ביכולת הביצועית של לומד שפה, באמצעות תקשורת והעברת מסרים, על מנת להביא את הלומד לתפקוד מרבי בשפת היעד. מורים במסגרות להוראת שפה נדרשים לגבש דרכי הוראה, המתמקדות בהבנת המשמעות על פני ההבנה של הצורה הלשונית. תפיסה זו מתאימה למודל הוראה מבוסס תקשורת, המוביל להטמעת פרגמטיקה של שפה בהקשר לנושאים רלוונטיים וקונקרטיים בכל מיומנויות השפה...