Abstract
בספרו "זכרונות המלחמה", כתב מי שהיה ראש ממשלת בריטניה, לויד ג'ורג', כי מקורה של הכרזת בלפור ברצונו שלו לגמול לד"ר חיים ויצמן על סיועו הרב לבריטניה בשנות המלחמה בתגלית האצטון שלו. "אין דבר שאני רוצה לעצמי," השיב לו ויצמן, "אלא למען עמי". "ההיסטוריה אינה עוסקת במנורות אלאדין", הגיב ויצמן בזכרונותיו שלו. אולם אין ספק כי הכל בק-בינט הבריטי ידעו כי פרקליטה הנמרץ של הציונות הוא גם המדען שהעניק שירות נדיר בערכו לברי-טניה, בשעה שזו היתה זקוקה נואשות לאצטון לתעשיית חומרי-הנפץ שלה. לאחר המלחמה שוב לא התלבט ויצמן בנאמנות הכפולה, לכימיה ולציונות. את השגיו המדעיים ואת המעמד שרכש בזכותם רתם במלואם לשירות הדיפלומטיה הציונית. By 1916 Chaim Weizmann had attained the status of primus inter pares among zionist representatives, not least because of his scientific achievements, and the significant contribution he had made to the British war effort. His political genius was in linking his scientific achievements to Zionism's aims.