Abstract
מן התוכן: המאמר דן בתפיסה היהודית של ארץ ישראל והזכות עליה, ומתחקה אחר השינויים שחלו בתפיסה זו אשר הייתה דתית עד לתקופת החילון של המאה ה-19, והפכה להתבסס יותר ויותר על אלמנטים לאומיים. המאמר משווה את הטיעונים הדתיים והטיעונים החילוניים המצדדים בזכות על הארץ, ומלמד כי הטיעונים של הדתיים טובים יותר לשכנועים פנימיים, ואלו החילוניים מעבירים מסר המתאים יותר לשיח החיצוני עם עמים אחרים. תחת מסגרת תיאורטית זו מנתח המאמר את תפיסת העם היהודי את ארץ ישראל על רקע הבסיס האידאולוגי של התנועה הציונית.