Abstract
מטרה: לבחון את הניעות התעסוקתית של בוגרי תואר ראשון בישראל, בזיקה לתופעת "השכלת היתר". נבדקים: תושבים ישראלים שסיימו את חוק לימודיהם לתואר ראשון בשנים 2000-2002. שיטה וכלי מחקר: הנבדקים השתתפו בסקרים חברתיים-כלכליים לאומיים. נתונים אודות יכולותיהם הקוגניטיביות והמשך הלימודים שלהם נותחו והוצלבו באמצעות מודל אקונומטרי עם נתונים אדמיניסטרטיביים כלכליים ותעסוקתיים. מן הממצאים: מעבר מהיר בין עבודות תרם באופן שלילי לגידול בהכנסה. מספר המעבידים הקודמים מרגע השלמת התואר הראשון נמצא בקשר שלילי עם ההסתברות להתאפיין ב"השכלת יתר". ליכולות הקוגניטיביות וליכולות ההסקה הכמותית נמצאה השפעה שלילית על ההסתברות להתאפיין ב"השכלת יתר". משכורותיהם של נבדקים שהתאפיינו ב"השכלת יתר" הייתה 11% נמוכה יותר מאשר הנבדקים האחרים, שהיו בעלי רמת השכלה המתאימה לתעסוקתם. בנוסף, נמצא כי לאנשים שהתאפיינו ב"השכלת יתר", הייתה נטייה פחותה להמשיך ללימודים מתקדמים. הממצאים שופכים אור על ההשלכות המתמשכות של תופעת השכלת היתר.